שאלות ותשובות

Like "Objective Vote" on Facebook:

1. איך אפשר לסמוך על מה שכתוב במצע?

קיימת דעה רווחת שמפלגות לא מחויבות למצעים שלהן ובפרט מצביעות בניגוד למצע כל הזמן. דברים כאלה אכן קורים לפעמים ויש סיבות טובות לכך: אילוצים חיצוניים, פשרות לטובת מפלגות אחרות (כולל הסכמים קואליציוניים), ועוד. וזה דווקא טוב, כי כל אידאולוגיה בריאה אמורה להתחשב במציאות ולהתגמש במידה מסוימת (כמובן שלא יותר מדי).

ולמרות כל הסיבות הטובת הללו, התצפיות בפועל מראות שמפלגות דווקא כן דבקות בעקרונות שלהן ומדהים לגלות עד כמה נדיר לראות סיעה, שפועלת בניגוד מובהק למצע שלה ללא סיבה ברורה ומוצדקת.

כהוכחה לכך נראה את הנתונים של המשמר החברתי – ארגון שעוקב אחרי הביצועים של הסיעות בכנסת. באתר שלהם מופיעה רשימה של מקרים, שבהם סיעה מסוימת (או חלק ממנה) התנגדה להצעת חוק או לא תמכה בהצעת חוק כלשהו בסתירה למצע שלה.

לצורך קביעת הרשימה הזו המשמר בדק 230 הצבעות הכנסת בשנים 2011 ו-2012 בנושאים שונים (תעסוקה, מסים, שווין בנטל, חינוך, תרבות, בריאות, דיור, רווחה ודת) ומצא 20 מקרים של סתירה בין מצע להצבעה. כלומר, במעל 90% מהמקרים הסיעות פעלו בהתאם למצע. יתרה מזאת, ב-3 מקרים (2 של מר"צ ו-1 של עבודה) לא מדובר בסתירה, אלא בסירוב מכוון לפשרות שלא היו מקובלות על אותן מפלגות, כלומר המקרים האלה דווקא מדברים לטובת המפלגות שלא מוכנות להתפשר על העקרונות שלהן. 5 מקרים נוספים מתיחסים למפלגת ליכוד, אבל כבר באותה קדנציה לליכוד לא היה מצע רשמי כי לטענתם הם "מעמינים בעשייה ולא במצע", כלומר אי-אפשר לצפות מהם לקיים הבטחות שלא ניתנו (המשמר החברתי התבסס על המצע הישן של הליכוד ועל מסמכים לא רשמיים). חוץ מזה, ברוב המקרים הצבעת הליכוד הייתה אופיינית וצפויה. 11 מקרים נוספים (3 של ש"ס, 3 של הבית היהודי, 3 של העבודה ו-2 של ישראל ביתנו) הם ככל הנראה תוצאה של אילוצים קואליציוניים (הדוגמא הכי בולטת היא ההתנגדות של ישראל ביתנו ל"חוק הנאמנות" שהם עצמם ניסו לקדם). המקרה היחיד שקשה להסביר אותו מתיחס להתנגדות של ש"ס לחוק איסור אפליה בדיור למגזרים שונים. ש"ס הצביעה נגד החוק למרות שהמצע שלה דוגל הסובלנות כלפי מגזרים שונים. אבל גם במקרה הזה אין סתירה של ממש, הריי במצע עצמו כתוב שההחלטה הסופית בכל נושא נעשית ע"י מועצת חכמי התורה ולא חייבת להתאים למצע.

לסיכום, מתוך 230 הצבעות רק ב-11 (פחות מ-5%) מתגלים סתירות מובהקות עם המצע ובכל המקרים הללו מדובר במפלגות הכבולות ע"י הסכמים קואליציוניים. כך או כך, המצע נותן תחזית טובה מאוד של התנהגות הסיעה ברוב עצום של המקרים.

2. למה לא לבחור מפלגה לפי האנשים ברשימת המועמדים?

3. למה לא לבחור לפי מועמד לתפקיד ראש הממשלה או ראש הרשימה?

כל מה שנאמר לגבי בחירה באנשים נכון גם כאן. בנוסף לכך, על-פי החוקים שקיימים היום, אנחנו לא בוחרים את ראש הממשלה, אלא רק את המפלגות. המועמד לראשות הממשלה נבחר ע"י נשיא המדינה בהתאם להמלצות של הסיעות בכנסת ואחר-כך המועמד הזה עדיין צריך לקבל תמיכה של 61 חברי כנסת לפחות. אגב, כל חבר כנסת יכול להיות המועמד לראשות הממשלה, לא רק ראש הרשימה ובטח לא ראש הסיעה הכי גדולה, גם אם זה מה שקורה ברוב המקרים. לכן הבחירה שלנו לא קובעת ישירות מי יהיה ראש הממשלה ולא צריך או אף כדאי להתחשב בזה. חוץ מזה, ראש הממשלה תלוי מאוד בכנסת ולכן מבנה הכנסת יותר חשוב מאישיותו של ראש הממשלה.

4. למה לא כדאי לבחור לפי הצהרות\הבטחות שבעל-פה?

הבטחות שבעל-פה בד"כ נעשות ע"י חברי מפלגה בודדים, שלא בהכרח מייצגים את עמדת המפלגה כולה, גם אם המצהיר הוא ראש המפלגה. כמו-כן, כל מידע שנמסר בעל-פה נוטה להישכח וללכת לאיבוד די מהר, ואחר-כך כל אחד זוכר את מה שהוא זוכר ולא בהכרח את מה שנאמר בפועל. גם אם ההצהרה\הבטחה נרשמת בעיתונות או מקום אחר, המפלגה תמיד יכולה לטעון (לעתים גם בצדק) שהרישום הזה לא מדויק, שהדברים הוצאו מההקשר (התירוץ הכי נפוץ, כידוע) וכו'. אין שום דבר רע בזה, פשוט צריך להיזהר עם הצהרות כאלה ולא לקחת אותם ברצינות רבה מדי.

יש לציין שהדברים הנ"ל אינם תקפים כשמדובר בהצהרות מוקלטות ומפורסמות בערוץ הרשמי של המפלגה (באתר שלה או בתשדירי בחירות הרשמיים) – אלה דווקא יכולים להוות מקור מידע חשוב שמשלים את המצע הכתוב.

Like our website on Facebook:

Web Analytics